?האם ניתן להגיש לביצוע בהוצל"פ שטר חוב החתום דיגיטלית

האם שטר חוב הנושא חתימה אלקטרונית ניתן לביצוע בלשכות הוצאה לפועל בהליך הקבוע בפרק ט' לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, והאם הגיעה העת להכיר בשטרות חוב דיגיטליים?

 בפסק דין שניתן לאחרונה,  התקבל ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל אשר דחתה ערר כנגד החלטת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל אשר דחתה בקשה לביצוע שטר חוב החתום דיגיטלית. נפסק כי אין מניעה להכיר בתקפות חתימה אלקטרונית על שטר חוב, ובתנאי שמדובר בשטר חוב שאינו סחיר או שלא נסחר בפועל ומבוקש לבצעו בהוצל"פ בין צדדים קרובים.

המערערת, חברת פינטק, המפוקחת ע"י רשות שוק ההון, ומספקת קווי אשראי לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות פלטפורמה דיגיטלית, השיגה על החלטת הרשמת לדחות ערר כנגד החלטת מזכירות לשכת ההוצאה לפועל אשר סירבה לבקשתה לפתוח הליך ביצוע שטר חוב בנימוק שהחתימה על שטר החוב דיגיטלית.

המערערת טענה כי במצב החוקי הקיים ולאור הוראות חוק חתימה אלקטרונית הקובעות כי לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה אלקטרונית, ניתן להגיש לביצוע בהוצל"פ שטרות חוב החתומים דיגיטלית כמו שטר חוב רגיל. עוד טענה המערערת כי חוק חתימה אלקטרונית אינו מחריג חתימה אלקטרונית בקשר לשטרות. ומכאן שחתימה אלקטרונית מממשת את דרישת החתימה הקבועה בפקודת השטרות.

מנגד טענה רשות האכיפה והגביה, כי לשון פקודת השטרות מלמדת שמדובר על מסמך בעל ממד פיזי, כפי שעולה מלשונו של חוק סליקת שיקים, בין היתר "אוחז" , "מסירה" , "החזקה" בפקודת השטרות ו "סריקה ממוחשבת על שיק" בחוק סליקת שיקים. זאת ועוד, ביסוד המונחים הפיזיים בפקודת השטרות עומדת התכלית של דיני השטרות, כגון תכונת ה"עבירות", אשר מבוססת על מסירה פיזית ועל הממד החפצי של השטר וכי יש להבטיח כי ממד הסיחור של השטר נשמר, גם מקום שהוא חתום אלקטרונית. קושי נוסף נובע מהחשש כי השטר יוצג לפירעון יותר מפעם אחת, שכן, ניתן יהיה לייצר עותקים דיגיטליים במספר בלתי מוגבל, בלי אפשרות לזהות מי הוא האוחז בשטר המקור, ובלי אפשרות של זיהוי מאפיין.

ביהמ"ש פסק כי סעיף 2 לחוק חתימה אלקטרונית קובע כי בכל מקום בו דורש החוק חתימה הרי שניתן לחתום חתימה אלקטרונית בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף (חתימה אלקטרונית מאושרת או חתימה אלקטרונית אחרת המקיימת תכלית אותו חוק) למעט סוגי מסמכים אשר הוחרגו במפורש בתוספת הראשונה.

מכיוון שפקודת השטרות לא הוחרגה בתוספת לחוק חתימה אלקטרונית הרי שהוראות סעיף 2 לחוק הנ"ל חלות גם על פקודת השטרות.

ביהמ"ש הוסיף כי בעידן הדיגיטלי של היום, המחוקק הביע רצונו בחוק חתימה אלקטרונית כי יש להתאים את החקיקה להתפתחויות הטכנולוגיות וכי הגיעה העת לעדכן את דיני השטרות שמוצאם בחוק אנגלי משנת 1882, ולהתאימה לכלכלה המודרנית ולשימושים שנעשים בפעל בשטרות.

ביהמ"ש הפנה גם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה בדבר כללים מנחים לגיבוש הסדרים דיגיטליים המנחות את הרשות השלטונית כיצד יש לפרש דין קיים באופן המתאים את החקיקה עם ההתפתחות הטכנולוגית.

הפסיקה קבעה כי בחתימה על שטר יש משום "אקט אישי מובהק" המעיד על גמירות דעת.

חתימה אלקטרונית מגשימה את יסודות גמירות הדעת והזיהוי ואין הבדל בין ההיבט האישי של החותם באופן פיזי (אם בכתב ידו, בחותם או בדרך אחרת שהוכרה בדין), לבין החותם בעצמו באופן גרפי על מסך מחשב באמצעות חתימה אלקטרונית. כל אופני החתימה הנ"ל יכולים להיחשב אקט אישי מובהק, ואף ניתן לראות בהם ככאלו העולים בקנה אחד של טופס ד1 לתקנות ההוצל"פ.

בית המשפט הוסיף כי בעידן הטכנולוגי של היום, קיימות באופן זמין טכנולוגיות המאפשרות זיהוי חד ערכי של החותם כך שקובץ החתום באופן דיגיטלי, יכול ליהנות מאותה רמת אמינות כמו זו של השטר הפיזי, הן בהיבט של זיהוי החותם, הן בהיעדר אפשרות לשנות את קובץ המקור, ואף בהעברתו מאחד לשני בעולם המקוון. כמובן, שהמעבר לעולם הדיגיטלי אינו חף מסיכונים, הן ביחס למימוש תכליתם של דיני השטרות (כגון החשש שמביעה המשיבה ביצירת שטר שאינו חד ערכי), והן סיכונים כלליים שמקורם במעבר לעולם הדיגיטלי (כגון מתקפות סייבר), אך לאלו מענים טכנולוגיים זמינים ורבים. למותר לציין, שגם העולם הפיזי של דיני השטרות אינו נטול סיכונים, כגון זיוף, אובדן השטר וכיו"ב, ואלו אינם פחותים בהכרח מהסיכונים הקיימים בעולם הדיגיטלי. כשם שדיני השטרות התמודדו לאורך השנים עם הסיכונים הקיימים בעולם הפיזי בנוגע לאמינות השטר או לאובדנו, ניתן לגבש פתרונות טכנולוגיים לסיכונים העולים מההכרה על חתימה על שטר באופן אלקטרוני.

ביהמ"ש הוסיף כי, נוכח מורכבותם של דיני השטרות, מצופה כי המדינה תפעל במהרה להסדרה כוללת של הסוגיה, ותגבש מענה טכנולוגי הולם לכל סוגי השטרות.

סיכומו של דבר, מקום שקיימות כיום טכנולוגיות המאפשרות לייצר שטר שזיהויו ומסלולו הינם חד ערכיים, אין מניעה להגישו לביצוע בהוצל"פ.

(רערצ (שלום פ"ת) 41866-12-23 ביזי פיננסים בע"מ נ' לשכת הוצל"פ – רשות האכיפה והגביה, ניתן ביום 11.02.2025 ע"י כבוד השופטת לימור חלד-רון)